Poems

שתי יצירות ומחשבה / עדן קופרמינץ

לפני כמה ימים, העלתי לכאן שיר בשם The True Article. כרגע הסתכלתי עליו שנית והבחנתי במשהו מעניין. כאשר מפרקים את השיר לשני המבנים המרכזיים שלו ומאחדים את המשפטים בתוך המבנים הללו, כל אחד לחוד, יוצאים שני שירים חדשים. אני אישית אוהב יותר את הראשון, אבל גם השני מעניין במחזוריות שלו. עכשיו, אני לא מנסה לטעון כאן טענות עמוקות כלפי השירה שלי, אינטואיציה או איזה שהיא חוקיות. הייתי יכול לעשות זאת, אבל אני לא חושב ככה על שירה. ראיתי את המבנה, הוא קסם לי ועל כן עשיתי את העריכות הנחוצות. שיניתי קצת סימני פיסוק אבל לא יותר מכך.

לאחרונה יצא לי לדבר עם חבר שלי, ינאי סנד, על מקור היצירתיות, הכתיבה וההשראה. לא אכביר במילים, למרות שעשיתי זאת במהלך השיחה איתו, ולא משום סיבה אחרת חוץ מהעבודה שזה יביס את הנקודה עצמה. הנקודה היא כזאת: בשביל הכתיבה מגיעה ממקום גלום. מקום סתום ונסתר שעין המחשבה שלי, שהייתי רוצה לתפוש כחובקת-כל, לא מסוגלת לבוא בו. על כן, כל פעם מחדש שאני כותב יצירה, בין אם זה פרק נוסף לסיפור שאני עובד עליו כבר שנים, שיר חדש או סתם פוסט בפייסבוק, יש איזה שהוא אלמנט מרגש ומחריד בחוויה. מרגש, כי אני אוהב להוציא לעולם לעצמי, משהו שיישאר ולו לזמן קצר. מחריד, כי אני מוצא בתוכי כל מיני חלקים שמעולם לא ידעתי שקיימים בי.

והנה, בכל זאת, שירים שכבר כתבתי יכולים לרגש אותי שנית. עצם העובדה שאני יכול לקרוא שיר שלי לאחר תקופה ממושכת, אפילו אם היא כמה ימים, ולהרגיש ולחשוב לגביו משהו שונה, היא מדהימה. לאחרונה גם דיברתי עם חברי האחר, אריאל דניאלי, על פני התודעה שלנו. דיברנו על ריבוי התודעה כנגד אחדותה ושילבנו נושאים רבים בשיחה. הנה עוד הוכחה ניצחת לכך כי יש לנו פנים רבות מספור בזהותנו ומי יימצא את האחת שהיא “הפנים” עצמם.

ועכשיו כל מיני אסוציאציות עפות לי כאן, אבל עדיף שאפסיק. בלי עוד הקדמות, הנה היצירה המקורית ואחריה שתי היצירות החדשות:

The True Article
Hands taut, I attempt again;
to breathe underwater.
Neck stretched, I am on the hunt;
to catch a strand of fragrance.
When I realize that the veil has lifted,
it is already too late.

Sight shivering, I attempt again;
to make sense of koans.
Heart hammering, I am in the dance;
to catch a brief embrace.
When I realize that the music has begun,
I am already too late.

Mouth-watering, I attempt again;
to sound a perfect note.
Eyes-tearing, I am at wonder;
to hear a quickening beat.
When I realize that the arms are open,
I am already there.
Love warming, I succeed again;I am a particle.
Truth knowing, I am at peace;
I am the madrigal.
When I realize that I'm crying,
I am already smiling.
Madrigal
to breathe underwater
 to catch a strand of fragrance
 to make sense of koans
 to catch a brief embrace
 to sound a perfect note
 to hear a quickening beat
 I am a particle
 I am the madrigal
 I am already smiling.
Hands Taut
Hands taut, I attempt again;
 neck stretched, I am on the hunt;
 when I realize that the veil has lifted,
 Sight shivering, I attempt again;
 heart hammering, I am in the dance;
 when I realize that the music has begun,
 Mouth-watering, I attempt again;
 eyes-tearing, I am at wonder;
 when I realize that the arms are open;
 Love warming, I succeed again;
 truth knowing, I am at peace;
 when I realize that I'm crying,

נ.ב, הבלוג של ינאי:
http://yanaise.wordpress.com/

נ.נ.ב koans:
http://en.wikipedia.org/wiki/Zen_koan

Standard

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s