Articles

על לימודי הפילוסופיה / עדן קופרמינץ

הטקסט שמופיע למטה נכתב עבור אתרו של גדי מישורי, המורה שלי לפילוסופיה בתיכון. על כן, הוא מכוון לתלמידי תיכון לפני בחירת מגמות. להפתעתי, כאשר קראתי אותו לאחרונה שוב, גיליתי כי מדובר באחד מהדברים הכי טובים שכתבתי מעודי. בחרתי לא לערוך את הטקסט ועל כן חלק מהמשפטים ייראו לכם לא רלוונטים. לא רציתי לגעת בטקסט שלדעתי מנוסח מצויין, הודות לעריכה טובה אבל גם הודות לעובדה שהוא משקף משהו פנימי מאוד ומרכזי באישיות שלי. הכל עוד רלוונטי.

אם אהיה כן, אין לי מושג מדוע, אי שם בסוף כיתה י’, בחרתי ללמוד פילוסופיה. המגמה הראשונה שבחרתי הייתה פיזיקה והמניעים לבחירה זאת היו ברורים ובאנלים: מאז ילדותי התעניינתי בגרמי השמיים ובמכניקה של העולם סביבי. משפחתי “ידעה” כי זה הוא “נתיב חיי” ואף שמחה על בחירתי במקצוע “מכובד”. את הבחירה השנייה שלי, בפילוסופיה, הם הסבירו כרצון מובן לחלום ולדמיין, חלק משמעותי לא פחות מחיי אז. אך ככל ששנת י”א התקדמה ולימודיי בשני התחומים העמיקו, החדווה והסקרנות מלימודי פיזיקה נעלמו להן בסבך הנוסחאות והתרשימים, בעוד שהסקרנות הפילוסופית שלי החלה לבעור ללא שובע. כך מצאתי את עצמי לומד “רק פילוסופיה” – כפי שנהגו לומר משפחתי ומורי. אך “רק פילוסופיה” התבררה כחקירה אשר עיצבה אותי כאדם, ושאני מקווה שתלווה אותי לאורך כל מהלך חיי.

מנין נובעת תשוקה זו ומה היא בכלל הפילסופיה בשבילי? אני חושב שהאמת אשר פגעה בי בעוצמה חזקה כל כך בתחילת שנת י”א, באותם שיעורים ראשונים עם גדי, היא ההבחנה כי עד לאותה עת לא בחנתי מעולם את אותם הדברים אשר הם מרכז חיי: משפחתי, אהבתי לחבריי, שגרת היומיום שלי ואף העולם המורכב אשר סובב לי. כל כך הרבה בחיי נלקח כמובן מאליו ופתאום הייתי צריך למצוא סיבות או הסברים לכך. זאת היא הפילוסופיה לדעתי: חקירה מעמיקה ורצינית בנוגע לאבני הייסוד של חיינו. וכך אכן נעשה במגמה: במקום להסתפק בשאלה “מה פילוסוף כזה או אחר אומר?” חקרנו גם “איך מה שפילוסוף כזה או אחר אומר רלוונטי עבורי?” “ומה אני חושב על מה שהוא אמר והאם יש לי הסבר טוב יותר?”. מצאתי את עצמי עושה הרבה יותר מללמוד; מצאתי את עצמי מברר ומגדיר מחדש את מי שאני.

איך כל זה נעשה? החלק המרכזי של לימודי הפילוסופיה במגמה הוא פיתוח יכולות החשיבה והקריאה הביקורתיים והשיטתיים. במהלך השנתיים נחשפתי למגוון נרחב של דעות, אמירות והשקפות עולם, וכל זאת דרך טקסטים שנחשבים לחשובים ביותר בתרבות המערבית. השאלות המשמעותיות ביותר, ואלו שליוו אותו במהלך כל השנתיים הללו, הן כביכול השאלות הכי “פשוטות”: מה הוא האדם? מה הוא הטוב? מה היא אהבה? מה ניתן לדעת בודאות? ועוד שאלות רבות. שאלות אלו, אשר התברר לי כי הן ההפך מפשוטות, הובילו לשעות רבות של דיון ושיחה עם חבריי לכיתה. בהנחייתו רבת הסבלנות של גדי, נעזרנו בגדולי העבר על מנת לבחון את עולמנו הפנימי ולנסות וליצור תמונה אמיתית ועשירה יותר של חיינו.

כאן ארצה להדגיש את הדבר שהסב לי את ההנאה הרבה ביותר במהלך הלימודים: האופי השונה מאוד של השיעורים. הדיון הוא בסיסי בחקירה הפילוסופית ובכיתה היה זה כלי הלימוד החשוב ביותר. כל רעיון והשקפת עולם הועלו לבחינת כלל התלמידים בכיתה וזכו לסניגורים, קטגורים, אדישים, אוהבים ושונאים. התוצאה שנוצרה הייתה חוויה מיוחדת במינה: שיעור שחיכתי לבואו, שספרתי את שעות המערכת עד לתחילתו. הקבוצה שהייתי חלק ממנה לא הייתה יחידה במינה. אם רק תביאו תכונה אחת לשולחן הדיונים – סקרנות, אין שום סיבה שלא תזכו גם אתם ללמוד בקבוצה שכזאת.

שיעורי הפילוסופיה דורשים רמה גבוהה של רצינות, בין אם זה בדיונים ובין אם בקריאה בבית. מלאכת הפילוסופיה קשורה יד ביד עם מלאכת הקריאה: במהלך הלימודים תעמיקו רבות בטקסטים נרחבים ולעיתים קשים. בנוסף, וזאת אינני יכול להדגיש מספיק בפני כל אדם העוסק בתחום, הפילוסופיה מחייבת צניעות והזדהות. כל אדם הניגש ללימודים מסוג זה חייב לזכור כי הטעות והשגיאה הם נחלת הכלל, וכי מסביבו אנשים עם דעות ורגשות משלהם וכי הוא חברם. אך המרכיב החשוב ביותר שנדרשים להביא לשיעור הוא, כאמור, הסקרנות. אותו רעב ללמידה, לידע ולהבנה שמצוי בנו בשפע כאשר אנחנו ילדים אך אט אט נמחץ תחת למידה מונוטונית. נסו לעורר מחדש את הלהבה הזאת ותראו כי העולם מלא בדברים מוזרים ומרתקים שעל אף אחד מהם לא נכתב בדף הנוסחאות של הספר של בני גורן.

הביקורת הכי נפוצה על הפילוסופיה היא: “כל זה טוב ויפה, אך מה התועלת בכל זה?” מעבר להנאה שבחקירה עצמה, ולכלים האינטלקטואליים של מחשבה ביקורתית ושיטטית שפיתחתי וחידדתי, לימוד הפילוסופיה עזר לי לעצב את המרכז שלי: אותו חלק בי אשר חושב, מבקר, מחליט, סובל, כואב, אוהב וממשיך הלאה. במהלך מערכות היחסים שלי מצאתי את עצמי מחזיק בעמדות שפויות וגמישות יותר, שירותי הצבאי עבר עליי תוך תחושה של משמעות והשגה, וכעת אני לומד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. פניי מופנות אל העתיד, לשנים רבות של עשייה פילוסופית וחברתית ואני יודע כי לא משנה מה החיים יטילו לפניי, מרכזי יישאר איתן וגמיש, ויקנה לי את כוח הרצון הנדרש כדי לעמוד בכל אתגר. הפילוסופיה הפנתה את מבטי אל עבר מרכז זה ובעזרת החקירה, עזרה לי לעצב אותו לכדי כוח משמעותי ובוגר.

לסיכום, הפילוסופיה בשבילי היא הדרך המובילה לעצמי. בעזרתה סיגלתי הבנה פנימית ויכולת חשיבה אשר מסייעות לי בכל אשר אפנה. לימודי הפילוסופיה במסגרת המעולה של עירוני ד’ אפשרו לי לצאת מהתיכון עם תובנות עמוקות כלפי עצמי וכלפי עולמי. אני מקנא בכם: חדוות הצעד הראשון ותחילת הדרך, הריגוש של העמידה בפני השאלות החשובות ביותר בפעם הראשונה, ואף ההזדמנות לעצב ולהיות חלק מקבוצת לימוד משמעותית תחת הנחייתו הצמודה של מורה מצויין, כל אלו חקוקים בזכרוני כחוויה מהחזקות של חיי.

Standard

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s